בן רחל (רלה) ודויד, נולד ביום י' בתשרי תרפ"ט (24.9.1928) בעיר קוז'מינק ליד קאליש, פולין. בהיותו בן שבע, בשנת 1935, עלה עם משפחתו לארץ-ישראל. הוא סיים לימודיו בבית-ספר יסודי בפתח תקווה והתחיל לעבוד בבית-חרושת לסריגה בפרדס כץ. בהשפעת הוריו הצטרף לתנועת הנוער הדתי "בני-עקיבא". היה נער שקט ומכונס בתוך עצמו וקשור מאוד לביתו. בבית קראו לו בשם- החיבה "יומו". בתקופת הלחץ והרדיפות של השלטון המנדטורי, באחת מפעולות-הסריקה של הצבא הבריטי בפתח תקווה, נאסר כחשוד בהשתייכות לאחת מתנועות המחתרת והוחזק שנה בלטרון.

בנימין-שלמה שוחרר זמן קצר לפני צאת הבריטים מן הארץ ומיד התגייס להגנת העם והמולדת ושירת בחטיבת "כרמלי". גבה-קומה וחסון, למוד עבודה קשה והקרבה עצמית. אחרי חופשתו האחרונה נפרד מעל אחיו בברכה: "נצליח במדינה". השתתף במבצע "ברוש" לחיסול ראש-הגשר הסורי באזור משמר הירדן ולחם בקרבות העזים באזור זה. בנימין-שלמה נפל בליל ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948). עד הרגע האחרון הגן במקלע על נסיגת חבריו מהמשלט. נקבר קבורה זמנית על-ידי הסורים והועבר ביום ט"ז בתמוז תש"ח (23.7.1948) למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה.